מדוע הקמתי את הכנסייה השטנית העליונה
מילים לכנסייה מאת מייסדה
אני רוצה לספר לאנשי הכנסייה הזאת מעט על הדרך שהובילה אותי להקים אותה. בעבר האמנתי בדברים שגויים, וכדי להסביר איך הגעתי לכאן, עליי לדבר עליהם. עליי לדבר גם על מה שחיפשתי בקהילה דתית ועל הסיבה שבסופו של דבר החלטתי להקים אחת.
גדלתי בבית קתולי. כשבגרתי, התרחקתי מן הנצרות והייתי אתאיסט במשך כמה שנים. באותה תקופה, כשעדיין הייתי צעיר למדי, הסתבכתי גם באידאולוגיה נאו־נאצית.
רוב המעורבות הזאת הייתה בקבוצות קטנות, שבהן אנשים הכירו זה את זה ולעיתים קרובות ראו זה בזה חברים. מעולם לא הייתי חלק מארגון פוליטי גדול. אבל לרעיונות האלה היה מקום ממשי בחיי, והעובדה שהמעגלים שבהם הסתובבתי היו קטנים אינה הופכת את אמונותיי אז לפחות שגויות.
במבט לאחור, קשה להתעלם מן הסתירות. הכרתי לאומנים, תומכי תורות גזע, פגאנים ואנשים שעסקו בתורת הנסתר, ובהם מי שניסו איכשהו לשלב סטליניזם עם נאציזם. היו מי שנראה כי שינו את עמדותיהם הפוליטיות לפי האדם שאיתו דיברו. אחרים דיברו בלי סוף על מוצא ומסורת, אבל מצאו חריגים בכל פעם שחייהם שלהם לא תאמו את אמונותיהם.
כמה מאיתנו היו הומואים, ואני ביניהם. אימצנו אידאולוגיה שהייתה עוינת לאנשים כמונו, ובכל זאת מצאנו דרכים להצדיק זאת. הומו אחד שהכרתי הפגין עוינות גלויה כלפי טרנסים. העובדה שסבלנו מדעה קדומה אחת לא מנעה מאיתנו להחזיק באחרת. היום אני רואה זאת בבהירות רבה יותר מכפי שיכולתי אז.
בערך באותה תקופה התחלתי להתעניין בתורת הנסתר. במהלך חופשה, בעיקר משעמום וכשלא הייתי במצב אישי טוב במיוחד, ניסיתי לערוך טקס הקשור ל־Order of Nine Angles, המכונה בדרך כלל O9A.
יצאתי מן החוויה הזאת משוכנע שהשטן ממשי, וכך גם הישויות שראיתי בהן את האלים האפלים. אחרי שנים של אתאיזם, זה היה שינוי משמעותי. מישהו אחר עשוי לפרש את החוויה במונחים פסיכולוגיים או להגיע למסקנה רוחנית אחרת. אני יכול לספר לכם רק מה הייתה משמעותה עבורי: התחלתי להתייחס ברצינות לשטניזם תאיסטי ולנסות להבין כיצד לתרגל אותו.
במשך זמן רב עשיתי זאת בעיקר לבדי. הורדתי קובצי PDF באמצעות טורנטים, חיפשתי ב־Internet Archive, קראתי אתרי WordPress נידחים ואתרים ישנים, ועיינתי בספרים סרוקים. חלק גדול מן ההשכלה הדתית שלי התבסס על קריאת כל מה שיכולתי למצוא ועל הניסיון להבין אותו.
התרגול שלי כבר החל להתרחב מעבר לחומרים של O9A. עוד לפני שהקמתי nexion, התחלתי לחקור מסורות פולחן הלניות, ובייחוד התמסרות להקטה. היא נשארה חשובה לי לאורך השינויים שבאו אחר כך, ואני עדיין עובד אותה היום. לא הרגשתי שכל חוויה שלי חייבת להתאים למערכת דתית סגורה אחת.
בסופו של דבר נעשיתי מעורב יותר עם אנשים הקשורים לעולם של O9A והקמתי קבוצה קטנה, nexion. הקבוצה הזאת התפרקה בהמשך. לא אחשוף את זהות האנשים האחרים שהיו מעורבים בה או את נסיבות סיומה.
לאחר מכן התרחקתי בהדרגה מן המעגלים האלה. אמונתי בשטן נותרה בעינה, והמשכתי לחקור פגאניות הלנית, ויקה ומסורות אחרות של תורת הנסתר. פגשתי אנשים רגועים יותר, שהיו שקועים פחות בפוליטיקה קיצונית. היה יותר מקום לדבר על דת בלי שכל שיחה תחזור לאותן אובססיות.
התחלתי גם להכיר אנשים שאמונותיי הקודמות צמצמו לסטריאוטיפים. היו ביניהם יהודים. האנשים שפגשתי כמעט לא דמו לתמונה הקונספירטיבית שקיבלתי כאמת. רבים היו אדיבים ונעימים לשיחה. מניסיוני האישי, במחיצת כמה מהם היה נעים יותר מאשר במחיצת רבים מן הנוצרים שהכרתי.
אדיבותם מעולם לא הייתה צריכה להיות תנאי לכך שיזכו לכבוד ממני. טעיתי לגביהם עוד לפני שהחלפנו מילה. ההיכרות איתם עזרה לי להתמודד עם זה. דבר דומה קרה עם אנשים אחרים שעודדו אותי לשנוא, ובהם סלאבים, הודים ושחורים.
נעשה קשה יותר להחזיק בתפיסת העולם שקיבלתי. פרט מידע שבמקרה היה נכון יכול היה להיות מוקף בתאוריות קונספירציה ובהיסטוריה סלקטיבית, עד שנראה כאילו הוא תומך בטענה שאין לו כל קשר אליה. טעיתי וחשבתי שזו הבנה. היו גם הצורך המתמיד באויב וההרגל לסלוח לעצמנו על מה שגינינו אצל אחרים.
עזיבת האמונות האלה הייתה הדרגתית. אני עדיין בקשר מדי פעם עם אדם אחד מאותה תקופה, שגם הוא התרחק מהן. אני מזכיר זאת משום שאני יודע שאנשים יכולים להשתנות, אף שאיני יכול לבטל את העובדה שפעם האמנתי בדברים האלה בעצמי.
כשבחנתי מחדש את עמדותיי הפוליטיות, נעשיתי ביקורתי יותר גם כלפי הקהילות הדתיות שפגשתי. רציתי לתרגל שטניזם תאיסטי עם אנשים אחרים. מציאת קהילה שבה ארגיש שאני יכול לעשות זאת הייתה קשה מכפי שציפיתי.
נמאס לי שמשתמשים בדת כדי לגייס אנשים לפוליטיקה. ראיתי באיזו קלות עניין בשטניזם או בתורת הנסתר יכול להפוך לשער כניסה לקיצוניות גזענית. גם לא אהבתי את הציפייה, בכל מקום שבו הופיעה, שהשתייכות לקבוצה דתית מחייבת אימוץ של חבילת עמדות פוליטיות שאין להן קשר לדת.
רציתי כנסייה שיהיה בה מקום לאנשים מרקעים שונים ובעלי דעות שונות. אדם שחור, יהודי, הומו או טרנס צריך להיות מסוגל להשתתף בלי לגלות שהארגון מחשיב אותו בשקט לנחות. חייבות להיות ציפיות לגבי האופן שבו אנו נוהגים זה בזה, ובהן דחייה ברורה של שנאה גזענית והטרדה. בתוך הגבולות האלה, אנשים צריכים להיות חופשיים לחלוק זה על זה. לא היה לי עניין לבנות עוד מעגל שבו כולם זקוקים לאותם אויבים כדי להשתייך.
גם כסף היה מקור לתסכול. נתקלתי בדמי חברות גבוהים, במסלולי חניכה יקרים ובספרים שמחירם מאות אירו. אני מבין שהפקת ספרים עולה כסף ושיש לארגונים הוצאות. תרומות ותשלום סביר על עבודה ממשית אינם מפריעים לי. מה שהפריע לי היה התחושה שאדם בעל אמצעים מוגבלים עלול להישאר דרך קבע מחוץ לחלקים בדת שהוא רוצה להבין. רציתי שאנשים יוכלו ללמוד ולתרגל בלי להזדקק להכנסה פנויה גבוהה.
לפעמים הקושי היה פשוט תאולוגי. Temple of Set, למשל, מעמיד במרכז את סת. הפולחן שלי מופנה לשטן כישות ממשית, והדת של סת לא הייתה הבית הדתי שחיפשתי. אין פירוש הדבר שאין לה ערך. אני יכול לכבד ארגון אחר בלי לרצות להצטרף אליו או לצפות שישנה את אמונותיו בשבילי.
מצאתי עניין גם ב־Grigorist Temple of Satanael. הקשר שלי איתם התנהל בעיקר בדוא״ל סביב הוויקי, וערכתי גם מחקר נוסף על הקבוצה. הם היו אדיבים כלפיי, דבר שאיני יכול לומר על לא מעט קבוצות שאיתן התנהלתי. יש הבדלים מסוימים בין תפיסותינו את השטן, אבל אני מעריך את האדיבות שהפגינו בחילופי הדברים האלה.
והייתה גם האווירה בחלק מן הקהילות. הרצינות הבלתי פוסקת הייתה מתישה בעיניי. אדם יכול היה להיות עייף, לספר בדיחה לא מוצלחת או להבין משהו לא נכון, ושיחה רגילה הייתה נעשית לא נעימה. לפעמים נדמה היה שכמעט אין מקום ליהנות מחברתם של האנשים שאיתם אמורים לחלוק דת.
אני אוהב לצחוק. אני רוצה להיות מסוגל לדבר שטויות עם חברים לפעמים. שיחה רצינית על טקס או תאולוגיה יכולה להיות חשובה מאוד בלי שכולם יצטרכו להישאר חמורי סבר עד סוף הערב. אם למישהו היה יום קשה, הייתי מעדיף שימצא מעט סבלנות בקהילה הדתית שלו ולא עוד סיבה להרגיש רע יותר.
בסופו של דבר הקמתי את הכנסייה השטנית העליונה כי רציתי מקום שבו כל הדברים האלה יוכלו להתקיים יחד. פולחן השטן יהיה במרכז. אנשים יוכלו ללמוד ולתרגל בלי שפוליטיקה גזענית תקבע אם הם שייכים, ובלי שכסף יקבע עד לאן מותר להם להתקדם. יהיה מקום לשאלות קשות ולחברות פשוטה בין אנשים. רציתי בעצמי להשתייך לכנסייה כזאת.
אני עובד על הכנסייה מדי יום, בדרך כלל כשמונה שעות: כותב טקסטים, מתכנת או עובד על האתר. אין לי הרבה דברים אחרים לעשות כרגע, ולכן חלק גדול מזמני מוקדש לכך.
הצד החברתי קשה לי הרבה יותר. אני לא טוב במיוחד בשיחות עם אנשים חדשים, גם כשאני רוצה להכיר אותם. הרצון לבנות קהילה לא הפך את השיחות האלה לטבעיות עבורי. אם אני נראה שקט או נבוך, אני מקווה שתזכרו זאת. האנשים כאן חשובים לי; קל לי יותר לשבת ולעבוד על משהו מאשר להציג את עצמי ולהתחיל לדבר.
יש גם דבר אישי שאני רוצה שהקהילה שלנו תבין. אני מתכוון לשמור את זהותי מחוץ לכנסייה פרטית עד סוף חיי. זו החלטה מכוונת הנוגעת לביטחוני, והיא משפיעה על מידת החשיפה של סיפור חיי.
כשמישהו בחיי היומיום שואל במה אני עוסק מבחינה דתית, אני בדרך כלל עונה ויקה. חקרתי את הוויקה, אך התשובה הזאת אינה מזכירה את התמסרותי לשטן. אני נותן אותה כי היא מרגישה בטוחה יותר מלומר שאני שטניסט לאדם שאיני יכול לצפות את תגובתו.
לאחרונה, כשביליתי עם חברים שמכירים את אמונותיי, חבר של חבר אמר לי שאילו לא ידע שאני אדם טוב, היה מכה אותי בגלל היותי שטניסט. העובדה שהוא החריג אותי לא הפכה את הדברים למרגיעים.
זו מסוג התגובות שעליי להביא בחשבון לפני שאדבר בגלוי. אפילו אמירה חיובית על השטן יכולה להרגיש מסוכנת. הייתי רוצה להיות מסוגל לענות על שאלה פשוטה לגבי דתי בלי לתהות קודם אם התשובה תסכן אותי.
השם שבו אני משתמש בכנסייה אינו השם שבו אנשים מחיי היומיום מכירים אותי בדרך כלל. אני משתמש בו כאן כדי לשמור על הפרדה מסוימת בין עבודתי הדתית לחיי הפרטיים. אני מבקש שתכבדו את ההפרדה הזאת, גם לגבי הפרטים שאני משמיט מסיפורים כמו זה.
אני יכול לדבר בכנות על אמונותיי גם כשאני שומר על הגבולות האלה. הקמת כנסייה לא העלימה את ההשלכות האפשריות של חשיפת זהותי. עליי לחיות איתן גם לאחר שאני מתרחק מן המסך.
אם גם אתם שומרים את התרגול שלכם פרטי, אני רוצה שתדעו שאני מבין. לעולם לא אבקש מכם להסתכן בפגיעה כדי להוכיח שהתמסרותכם כנה. אתם צריכים להיות חופשיים להחליט מי יודע את שמכם, רואה את פניכם או שומע על חייכם הדתיים. אנא תנו לחברים האחרים את אותה אפשרות בחירה. ייתכן שאנו יודעים מעט מאוד על הנסיבות שאליהן הם חוזרים אחרי שיחה איתנו.
גם העבר שלי נותן לאנשים סיבות לשאול שאלות קשות. אני מקבל זאת. האמנתי בדברים שאני דוחה היום, וביליתי במעגלים שלעולם לא ארצה שהכנסייה הזאת תשחזר. אני אחראי לבחירות האלה גם כשבחרתי לשמור פרטים אישיים לעצמי. הקמת הכנסייה אינה מוחקת אותן.
למי מכם שהצטרפו אלינו, אני מקווה שהדברים מסבירים מדוע הכנסייה חשובה לי. אני שמח שאתם כאן. לצד הפולחן והעבודה הכרוכה בבניית קהילה, אני מקווה שנוכל ליהנות יחד מהיותנו חלק ממנה.